[פי׳ מאן] חייב. אמתני׳ דמחייב משום חררה וגדיש קא מהדר:

ליחייב בעל הגחלת. פושע באשו [שהניח] בענין שהכלב יכול ליטלה אע״פ שהכלב מזיק בה בגופו מ״מ כמניחה במקום שהרוח מוליכה האדמה לי הולכת הרוח או הולכת הכלב שהרי כלבים ושרצים מצויין כל שעה:

כששמר גחלתו. שנעל שערי הבית ואונס הוא:

מאי בעי התם. היאך נטל הכלב כיון שנעל:

שחפר הכלב ברגליו הדלת ופתחה הלכך בעל גחלת פטור שהרי שמר מסתם חיות של הפקר ובעל הכלב חייב שסתם כלבים יש להם בעלים ועליהן לשמרן הרב רבינו יום טוב בן אברהם בשם רבו ז״ל והרמ״ה ז״ל פי דבעל גחלת דרחמנא [דף נה:] פטריה בשמירה פחותה כשמירה דשן ורגל וכדפירשנו במתני׳:

זאת אומרת. מדחייבינן לבעל הכלב נזק שלם ע״י חתירת דלת אלמא לאו שינוי הוא לו דאי הוי שינוי תולדה דקרן הויא וחצי נזק הוא דמחייב:

ובער בשדה אחר. דהיינו ברשות הניזק:

בגדיש. דבעל חררה דהשתא הויא ברשות הניזק ומדאיצטריך לדחוקי ולאוקמא בהכי אלמא דאי שקלא מרשות הניזק ואכלה בחוץ אינה משלמת אלא מה שנהנית:

שורו נמי. אמאי בסקילה:

לענין קטלא. לענין חיוב מיתה לא פטרינן ליה מטעם מאי בעית ברשותי אלא אף כי נכנס שלא ברשות והרגו בעל החצר או שורו קטלינין ליה ושמעינן דאפילו היכא דחייב מיתה ותשלומין תרוייהו בהדי הדדי קא אתו כי הכא שהסקילה והכופר באין מחמת אדם זה שהמית השור ושייך למימר בתרוייהו מאי בעית ברשותי אפ״ה גבי חיוב תשלומי אמרינן גבי חיוב מיתה לא אמרינן:

בי תרבו. שם אדם או שם מקום:

זיל צנעינהו. זיל אימא להו למרייהו דליצנעינהו דלא ליזקו:

ליגדור מר גדירא. דסבר אביי דאמרינן בהא על הניזק להרחיק את עצמו דנהי דבבית מחייבים למזיק כדאמרינן לעיל אכלה בצדי הרחבה:

שן דחייב היכי משכחת לה. כיון דעל הבעלים לגדור שדותיהן:

והלכתא כרב יוסף. כן פסקו כל המפרשים ז״ל דאשנויי לא סמכי׳ ועוד דאביי בההיא שעתא תלמיד היושב לפני רבו הוה:

פי׳ דסלקין לעילא. מבבל לא״י ודנחתין מארץ ישראל לבבל הוו בקיאין בדין זה:

עזי דשוקא. דקצבי דקיימי לשחיטה והטבח משהי להו עד יומא דשוקא:

מתרין במרייהו. אי מפסידין ואפילו ברה״ר ואית דמפרשי אפילו ברשות הניזק ואפ״ה לא מיחייב עד דמתרינן בהו מפני תקנת השוק:

אי צייתי. שיקבלו מצותינו מוטב:

אמסחתא. מקום מעמד קצבים לשוחטן ואפילו ביומא דלאו שוקא הואיל דלשחיטה קיימין אבל עזי דרעיא לא שחטינן להו דיכול למימר כשיזיקו אשלם כדאשכחן בעזי דבי תרבו דאמר להו צנעינהו ולא אמר שחטינהו הרא״ש והריטב״א ז״ל והרמ״ה ז״ל כתב דהיו משמתינן למרייהו עד דמסלקי היזקייהו מדרבי נתן:

מתני׳ פירוש. איזהו תם. פשיטא דכל שלא הועד תם הוא אלא הכי קא בעי איזהו שיקרא תם אחר העדאה:

ג׳ ימים אם ברצופים יום אחר יום הוי מועד לכל הימים ואי לשבתות או לראשי חדשים או לראשי שנים הוי מועד לאותם זמנים:

ותם משיחזור בו ג׳ ימים. שרואה שוורים באותן שלשה זמנים שהועד ואינו נוגח חזר לתמותו:

רבי מאיר אומר מועד וכו׳. מוכח בגמרא דלר״מ סגי בג׳ פעמים אפילו ביום אחד וה״ה ג׳ פעמים בג׳ ימים:

שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח. די אפי׳ בפעם אחת דמסתמא חזר לתמותו הכי משמע מדלא הזכיר ג׳ פעמים אלא גבי העדאה ומ״מ חזרה של ג׳ ימים פשיטא דסגי הרא״ש ז״ל. וכתב הריטב״א ז״ל דג״פ ביום א׳ בלא משמוש תינוקות לא סגי ליה דא״כ ה״ל לפרש וקי״ל כר׳ יהודה בהעדאה וכר׳ מאיר בחזרה כדאיתא בגמ׳:

גמ׳ נמוקו. טעמו וראיותיו בידו ושמעי׳ מדמודה רבי יוסי לר״מ בתם ור״מ לא בעי ימים מכלל דרבי יוסי נמי כשאמר תינוקות ממשמשין בו לא קאי אימים שהזכיר בהעדאה וש״מ דבחד זמנא סגי ליה מדלא קא יהיב שיעורא וטעמא דמסתמא כיון שממשמשין בו אפי׳ התינוקות ואינו נוגח חזר לתמותו כן הסכימו ז״ל:

[ל׳ גמ׳] בפני בעלים ובפני בית דין דכתיב והועד בבעליו ואין עדות אלא בפני ב״ד מהא דתניא תרתי זימני דאינו נעשה מועד עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני בית דין שמעינן דאף על גב דבעלמא (דף קיב:) אמרו שאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אבל אם היה הוא חולה או עדיו חולים או שמבקשים לילך למדינת הים מקבלין הכא אין מקבלין לעולם ואין צריך לומר שאם עברו וקבלו [בבריא] אינו כלום אבל בעלמא צריך עיון כיון שהתירו לקבל כשהוא חולה אם עברו וקבלו. כשהוא בריא אם קבלתן קבלה ורבותינו ז״ל אמרו דלא עשו ולא כלום דהוי להו טועין בדבר משנה דחוזר (סנהדרין דף לג.) וכן הדין בכל דבר שאין רשות לבית דין לעשות לכתחלה במקום אחד אם עברו ועשו לא עשו ולא כלום ואף על פי שהן רשאין לעשותו בשאר מקומות עכ״ל הרא״ה ז״ל ובריש פרק הגוזל ומאכיל (קיב:) גבי וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין חזר ז״ל מספיקו וכתב כסברת רבו דהוי טועה בדבר משנה וחוזר:

המשסה כו׳. פי׳ כלבו של חברו בחברו. לוי שיסה כלבו של ראובן בשמעון:

משסה ודאי פטור. דגרמא בניזקין פטור:

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]